מתחרה שמגיע לפגישה עם הצעה שנבנתה בדיוק מעל שלכם, או פרט מישיבת הנהלה שמסתובב מחוץ לחדר, הם בדרך כלל הרגע שבו מנהלים מתחילים לחשוד בהאזנת סתר במשרד. בלי בדיקה אי אפשר לדעת בוודאות, אבל אפשר לזהות את הסימנים, להימנע מהטעויות שמזהירות את מי שמאזין, ולהזמין סריקה מקצועית שבודקת גם את החדרים וגם את הטלפונים והמחשבים. במדריך הזה ריכזתי מה נחשב האזנת סתר לפי החוק, אילו אמצעים משמשים לכך, מה כוללת סריקה מקצועית לאיתור אמצעי האזנה (TSCM), ומה עושים ביום שאחרי ממצא, כך שתדעו מה הצעד הנכון ואיך לא לפגוע בראיות.
בקצרה
- האזנת סתר היא האזנה, קליטה או העתקה של שיחה בלי הסכמה של אף אחד מהמשתתפים בה. הקלטה של שיחה שאתם עצמכם משתתפים בה אינה האזנת סתר לפי החוק.
- הסימן החזק ביותר הוא מידע שיוצא מחדר ומגיע למי שלא ישב בו. רעשים בקו הטלפון לבדם הם סימן חלש.
- כשעולה חשד, לא מדברים עליו בחדר החשוד ולא בטלפון החשוד, ולא מפרקים שום חפץ.
- סריקת TSCM מקצועית משלבת סריקת תדרים, גלאי רכיבים, בדיקה פיזית ובדיקת טלפונים ומחשבים.
- ממצא הוא ראיה. משאירים אותו במקום, מתעדים, מתייעצים עם עורך דין ושוקלים תלונה במשטרה.

מה זה האזנת סתר, ובמה היא שונה מהקלטה
האזנת סתר היא האזנה לשיחה של אחרים בלי הסכמה של אף אחד מהמשתתפים בה. חוק האזנת סתר, התשל״ט-1979, מגדיר האזנה כהאזנה לשיחת הזולת, קליטתה או העתקתה באמצעות מכשיר. השיחה יכולה להתקיים פנים אל פנים, בטלפון או בתקשורת בין מחשבים.
מכאן ההבחנה שמנהלים שואלים עליה הכי הרבה. מי שמקליט שיחה שהוא עצמו משתתף בה לא מאזין בסתר, כי אחד מבעלי השיחה, הוא עצמו, מסכים. מי שמשאיר מכשיר מקליט בחדר ויוצא, או מתקין אמצעי בחדר שהוא לא יושב בו, כבר קולט שיחה של אחרים.
יש גם הבחנה הפוכה. האזנה היא קליטה של השיחה בזמן שהיא מתקיימת. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע ב-2011 שעיון בהודעות שכבר שמורות בטלפון אינו האזנת סתר, אבל זה לא הופך אותו למותר. מעשה כזה עלול להיות פגיעה בפרטיות או חדירה לחומר מחשב.
במשרד זה לא רק עניין פלילי. האזנה פוגעת בסודות מסחריים, במשא ומתן ובשיחות חסויות עם עורכי דין. לכן השאלה הראשונה בתיק כזה היא לא מי האזין, אלא מה בדיוק דלף, מאיזה חדר ומי היה בו.
סימנים שמעוררים חשד להאזנה
אין סימן אחד שמוכיח האזנה, ויש לא מעט סימנים שמטעים. אלה הסימנים שחוזרים בתיקים שמגיעים אליי:
- מידע שנאמר בחדר מסוים מגיע לצד שלישי, כשרק מעטים שמעו אותו.
- מתחרה מקדים אתכם שוב ושוב, למשל בהצעות מחיר, באופן שקשה להסביר בניחוש.
- חפץ חדש בחדר שאף אחד לא זוכר שהזמין, כמו מטען, מפצל חשמל, שעון או גלאי עשן נוסף.
- סימני עבודה שלא תואמו מראש, כמו אבק גבס, אריח תקרה מוזז או שקע שזז ממקומו.
- טכנאי שהגיע לתקן משהו שאף אחד במשרד לא הזמין.
ומה פחות מעיד? רעשים או הדים בשיחה הם בדרך כלל סימן חלש. טלפון שמתחמם או סוללה שנגמרת מהר הם סיבה לבדוק את הטלפון, לא הוכחה להאזנה.
וכדאי לזכור שהאזנה במשרד לא תמיד מגיעה מבחוץ. באחד המקרים שמתוארים בעמוד השירות שלנו, חברה הבחינה שמתחרה מקדים אותה בכל הצעת מחיר. הסריקה חשפה מכשיר האזנה זעיר מתחת לשולחן הישיבות, והחקירה שנמשכה אחריה הובילה לעובד שהתקין אותו.
אילו אמצעים משמשים להאזנה ולמעקב
לא צריך להכיר את הטכנולוגיה כדי להתגונן, אבל כדאי להבין אילו סוגים קיימים, כי כל סוג דורש בדיקה אחרת.
משדרים ומקליטים
משדר קולט את מה שנאמר בחדר ומעביר אותו החוצה, בתדר רדיו או דרך רשת סלולרית. מקליט שומר את השיחה בזיכרון פנימי, ומי שהתקין אותו צריך לחזור ולאסוף אותו. ההבדל הזה חשוב לבדיקה, כי מכשיר שלא משדר לא יופיע בסריקת תדרים, ולכן סריקה רצינית לא נשענת עליה לבד.
מצלמות נסתרות
מצלמה זעירה יכולה לצלם מסך, לוח מחיקה או מסמך שמונח על שולחן, ויש מצלמות שמקליטות גם קול. איפה בודקים, מה אפשר לבדוק בעצמכם ומתי מצלמה היא חוקית, כתבתי במדריך על מצלמות נסתרות.
רוגלות בטלפון ובמחשב
רוגלה היא תוכנה שמותקנת בטלפון או במחשב ומעבירה הלאה שיחות, הודעות, מיקום או קבצים. היא לא צריכה חדר, כי הטלפון נכנס איתכם לכל חדר. לכן בדיקת האזנה לטלפון היא חלק מכל סריקה מלאה. אילו סימנים מעוררים חשד, ומה עושים לפני שמוחקים משהו, הסברתי במאמר על רוגלה בטלפון.
מכשירי מעקב
לפעמים המטרה היא לא השיחה אלא המיקום. משדר מיקום שמוצמד לרכב חושף פגישות, לקוחות וספקים בלי שנאמרה מילה אחת. איך מגלים מכשיר מעקב ברכב, ומה עושים כשמוצאים אותו, פירטתי במדריך נפרד.
מה לא לעשות כשעולה חשד
הטעויות היקרות ביותר קורות בשעות הראשונות, כי הן מזהירות את מי שמאזין או הורסות את הראיה.
- לא לדבר על החשד בחדר החשוד, וגם לא בטלפון שעלול להיות נגוע. את השיחה הראשונה איתי או עם עורך הדין עדיף לקיים מטלפון אחר וממקום אחר.
- לא לפרק ולא להזיז חפץ חשוד. מכשיר שנמצא במקומו, צולם ותועד שווה הרבה יותר ממכשיר שמישהו פירק על השולחן.
- לא להכריז על בדיקה. סריקה שכל המשרד יודע עליה מראש נותנת זמן להוציא מכשיר מהחדר.
- לא להאשים עובד. חשד הוא לא ראיה, והאשמה מוקדמת עלולה לחשוף אתכם לתביעה.
- לא לצאת לחפש לבד עם גלאי שנקנה ברשת. גלאים כאלה מגיבים לכל נתב וטלפון שמשדרים בחדר, ולא יגלו מקליט שלא משדר.

מה כוללת סריקת TSCM מקצועית
TSCM, ראשי תיבות של Technical Surveillance Counter-Measures, הוא השם המקצועי לאמצעי נגד להאזנה ולמעקב. במילים פשוטות, זו סריקה שמטרתה לאתר מכשירים ותוכנות שמישהו התקין בלי רשותכם. סריקה מקצועית כוללת בדרך כלל את השלבים האלה:
- תדרוך מחוץ למקום החשוד. מה דלף, מאיפה, מי היה בחדר ואילו חדרים ומכשירים צריך לבדוק.
- סריקה אלקטרונית, כלומר ניתוח ספקטרום התדרים, בדיקת רשתות אלחוטיות וזיהוי שידורים חריגים.
- גלאי רכיבים (NLJD), שמאתר רכיבים אלקטרוניים גם כשהמכשיר כבוי ולא משדר.
- בדיקה פיזית של רהיטים, שקעים, תקרות, רצפות ואביזרים.
- בדיקת טלפונים, ניידים וקוויים, ובדיקת מחשבים לזיהוי תוכנות ריגול.
- דוח ממצאים עם צילומים, המלצות אבטחה ותוכנית לסריקות המשך.
הסריקה נעשית במתחם שלכם ובהסכמתכם, והדוח מתעד מה נבדק, איך ומתי. כך אפשר להסתמך עליו בהמשך, אם הדברים מגיעים להליך פלילי או אזרחי.
ויש לסריקה גם גבול. היא תמונת מצב של המתחם ביום שבו נעשתה. מכשיר יכול להיכנס לחדר שבוע אחריה, עם מתנה, עם ספק או עם עובד, ולכן במקומות רגישים סריקה אחת לא מספיקה לאורך זמן.
סריקה כזו נכונה גם בלי חשד, למשל לפני משא ומתן רגיש או ישיבת דירקטוריון. את רשימת הבדיקות לחדר עצמו, מהטלפונים ועד צוות הניקיון, ריכזתי במאמר על אבטחת חדר ישיבות. את סוגי הסריקות ואת שיטת העבודה שלנו אפשר לראות בעמוד השירות בדיקות האזנה.
מקרה מהשטח, האזנות במשרד של חברת הייטק
מנהל של חברת הייטק פנה אלינו כשהרגיש שמידע סודי על פרויקטים חדשים מגיע למתחרים. בפגישה הראשונה הבנו מה עומד על הפרק, והחלטנו לסרוק את כל המשרד, כולל חדרי ישיבות, משרדי מנהלים ואפילו שטחים ציבוריים.
אחרי שעות של סריקה מצאנו מכשירי האזנה מוסתרים בכמה מקומות במשרד, ובנוסף תוכנות ריגול שהותקנו על חלק מהמחשבים. הצגנו למנהל את הראיות, הסברנו איך לנטרל את ההאזנות ולחזק את אבטחת המידע, וסייענו לו בהגשת תלונה רשמית לרשויות ובהליכים המשפטיים שבאו אחריה.
הלקח מהתיק הזה כפול. האזנה במשרד היא לא תמיד מכשיר אחד, ולכן סריקה שבודקת חדרים בלי לבדוק מחשבים משאירה פתח. ומה שנמצא הוא התחלה של תהליך משפטי, לא סופו. את הסיפור המלא אפשר לקרוא בעמוד גילוי האזנות סתר במשרד עסקי.
מה עושים אחרי שמוצאים מכשיר או תוכנה
ביום שבו נמצא מכשיר, הרצון הטבעי הוא לתלוש אותו מהקיר. ההמלצה שלי הפוכה. משאירים אותו במקום, מצלמים, רושמים מי נכנס לחדר ומתי, ומשאירים את ההחלטה על פירוק למי שמטפל בראיות.
במקביל מתייעצים עם עורך דין. האזנת סתר היא עבירה פלילית, ולכן תלונה במשטרה היא צעד טבעי, אבל יש גם שאלות של דיני עבודה, של חוזים ושל סודיות מול לקוחות. המסלול המשפטי נקבע עם עורך הדין המטפל.
ממצא אחד לא סוגר את התיק. צריך לוודא שאין מכשירים נוספים, להבין איך המכשיר נכנס ולשאול מה עוד דלף. כשהממצא דיגיטלי, רוגלה במחשב או חשבון שנפרץ, העבודה עוברת לחקירות סייבר, כלומר איסוף וניתוח של ראיות דיגיטליות במערכות שלכם ובהסכמתכם. מה עושה חוקר סייבר פרטי, ומה אסור עליו לעשות, הסברתי במאמר נפרד.
לפעמים מתברר שהמקור הוא אדם ולא מכשיר. איך מאתרים את המקור של הדלפת מידע מתוך המערכות של הארגון, בלי לפגוע בזכויות העובדים, כתבתי במדריך משלו. ויש פגיעות שמתחילות ברשת, למשל פרופיל פיקטיבי שיוצר קשר עם עובדים ואוסף מהם פרטים. גם שם יש דרכים לפעול כדין.
אירוע סייבר בארגון אפשר לדווח גם למערך הסייבר הלאומי, שמקבל דיווחים מארגונים ומאזרחים.

מה החוק אומר על האזנה, צילום ומעקב
החוק קובע עונש של עד חמש שנות מאסר על האזנת סתר בלי היתר, על שימוש ביודעין בתוכן של שיחה שנקלטה כך, ועל הצבה או התקנה של מכשיר לשם האזנה כזו. היתר ניתן רק לרשויות הביטחון ולמשטרה, בתנאים שנקבעו בחוק. לאדם פרטי, לחברה או לחוקר פרטי אין דרך לקבל היתר כזה. את נוסח החוק המלא, כולל ההגדרות, אפשר לקרוא ברשת.
גם מי שהאזין לא מרוויח מזה בבית המשפט. דברים שנקלטו בהאזנת סתר שלא כדין אינם קבילים כראיה, למעט חריגים מצומצמים בהליך פלילי.
לצד החוק הזה עומד חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, שמונה בין דרכי הפגיעה בפרטיות האזנה האסורה לפי חוק, צילום אדם כשהוא ברשות היחיד, ובילוש או התחקות אחרי אדם שעלולים להטריד אותו. פגיעה כזו היא עוולה אזרחית, ואם נעשתה בזדון גם עבירה. חוק המחשבים, התשנ״ה-1995, אוסר חדירה לחומר מחשב שלא כדין, ולכן רוגלה במחשב של אדם אחר עלולה להיות עבירה גם לפיו.
ומה מותר לכם כמעסיקים? מצלמות במקום העבודה כפופות להנחיה של הרשות להגנת הפרטיות, שלפיה ככלל אין להתקין מצלמות נסתרות, ומצלמה נסתרת שמקליטה גם קול עלולה לסתור את חוק האזנת סתר. ניטור של מחשבים ודואר של עובדים מחייב מדיניות ברורה שהובאה לידיעתם. את הפירוט, מה מותר למעסיק ומה מותר לחוקר, ריכזתי במאמר על חוק האזנת סתר.
אצלנו במשרד הכלל פשוט. אנחנו מאתרים ומתעדים, לא מאזינים. אנחנו לא מתקינים מכשירים או תוכנות אצל אחרים, לא מתחזים לאף אחד ופועלים רק באמצעים שהחוק מתיר לחוקר מורשה. הכלל הזה הוא גם מה שמאפשר להשתמש בממצאים בהמשך. חרמון חקירות חבר בלשכת החוקרים הפרטיים בישראל ומחויב לפעול לפי החוק ולפי קוד האתיקה.
שאלות נפוצות
כמה זמן נמשכת סריקה?
זה תלוי בגודל המתחם, במספר החדרים ובמספר הטלפונים והמחשבים שצריך לבדוק. סריקה של חדר ישיבות אחד שונה מסריקה של קומה שלמה, ואת ההערכה אפשר לתת אחרי התדרוך.
האם הסריקה מפריעה לעבודה?
לא אמורה. אנחנו מתאמים שעה נוחה, והציוד לא מפריע למערכות המחשוב. מה שכן, כדאי שכמה שפחות אנשים יידעו על הבדיקה מראש.
מה אם החשד הוא בבית ולא במשרד?
העקרונות זהים. אנחנו סורקים גם בתים פרטיים, רכבים ומרחבים אישיים, בדיסקרטיות, לבקשתכם ובמקום שבשליטתכם. גם בבית זה קורה. באחד התיקים שלנו נמצאה מצלמה סמויה בדירה של עורך דין שטיפל בתיק רגיש.
כל כמה זמן כדאי לסרוק?
אין תדירות אחת שמתאימה לכולם. ארגון שמנהל משא ומתן רגיש באופן קבוע ירוויח מסריקות תקופתיות. חברת ייעוץ, למשל, עבדה איתנו בסריקות רבעוניות. לאחרים מספיקה סריקה לפני אירוע רגיש או אחרי חשד.
בשורה התחתונה
האזנת סתר במשרד מתגלה בדרך כלל דרך מידע שיצא מהחדר, לא דרך רעש בקו. כשעולה חשד, לא מדברים עליו בחדר החשוד, לא מפרקים שום דבר ולא מאשימים אף אחד. סריקת TSCM מקצועית בודקת תדרים, רכיבים, את החדר עצמו ואת הטלפונים והמחשבים, וממצא שתועד נכון הופך לראיה שעורך הדין יכול לעבוד איתה. הצעד הראשון שאפשר לעשות מיד הוא לרשום לעצמכם מה דלף, מתי ומי היה בחדר, בלי לשתף בזה אף אחד. אם יש לכם חשד כזה, אפשר להתקשר אליי ל-03-7261010 או לכתוב לי בוואטסאפ, מטלפון שאתם סומכים עליו.