רבים מקלידים מספר זהות בחיפוש ומצפים לקבל רשימת נכסים. איתור נכסים לפי תעודת זהות לא עובד כך. על נכסים שרשומים על שמכם יש כלים רשמיים, וגם ליורשים יש כלים משלהם. על אדם אחר, חיפוש בפנקסי המקרקעין לפי שם או מספר זהות נעשה, ככלל, על פי צו בית משפט. בהמשך אסביר מה פתוח לכל אחד, מה כל מאגר מראה, מה אסור לעשות כדי להשיג מידע, ומה חוקר מורשה יכול להוסיף כדין.
בקצרה
- על נכסים שלכם יש כלים רשמיים, למשל השירות המקוון של רשות המסים לבדיקת פרטי נכסים במרשמי מס רכוש ומס שבח, בהזדהות ממשלתית מאובטחת.
- חיפוש בפנקסי המקרקעין לפי שם או מספר זהות של אדם אחר נעשה, ככלל, על פי צו בית משפט.
- כל אדם יכול להזמין בתשלום נסח טאבו, אבל לפי גוש וחלקה ולא לפי שם.
- מאגרים ציבוריים כמו רשם החברות, רשם המשכונות ובדיקת צווי חדלות פירעון מראים כל אחד פרוסה צרה, ואף אחד מהם לא נותן רשימת נכסים של אדם.
- חוקר מורשה מוסיף הצלבה בין מקורות, מידע גלוי ועבודת שטח, כדין. מידע שנאסף בדרך שפוגעת בפרטיות עלול להיפסל כראיה.

אפשר לאתר נכסים לפי תעודת זהות בחינם?
התשובה תלויה בשאלה על מי מדובר. על נכסים שרשומים על שמכם יש כלים רשמיים. כשמדובר באדם אחר, איתור נכסים לפי תעודת זהות במאגרים הרשמיים נעצר מהר.
מי שרוצה לעשות בדיקת נכסים על שמו יכול להיעזר בשירות המקוון של רשות המסים, לבדיקת פרטי נכסים במרשמי מס רכוש ומס שבח. השירות דורש הזדהות ממשלתית מאובטחת, והוא פתוח ליחידים ולחברות.
על אדם אחר התמונה שונה. ככלל, חיפוש בפנקסי המקרקעין לפי שם או מספר זהות של אדם אחר נעשה על פי צו בית משפט.
מה שכן פתוח לכל אדם הוא הזמנה בתשלום של נסח רישום מקרקעין, המוכר בשם נסח טאבו. ההזמנה נעשית לפי גוש וחלקה, ובבית משותף גם לפי תת-חלקה, והשירות לא מציע חיפוש לפי שם הבעלים או מספר זהות. כלומר, הנסח עונה על שאלה לגבי נכס מסוים, ולא על השאלה אילו נכסים יש לאדם מסוים.
ליורשים יש כלי נוסף. הר הכסף של בנק ישראל מאפשר להם לאתר ללא עלות חשבונות בנק של נפטר, פעילים ולא פעילים.

אילו מאגרים פתוחים לציבור ומה הם מראים?
כמה מאגרים רשמיים פתוחים לכל אדם, וכל אחד מהם עונה על שאלה צרה ומוגדרת:
- רשם החברות. תיק של חברה או שותפות פתוח לעיון לכל אדם. מידע בסיסי ניתן בחינם, ונסח חברה מלא בתשלום.
- רשם המשכונות. אפשר לעיין במשכונות שנרשמו על נכסים של יחידים ושל תאגידים שאינם חברות, ובשעבודים שרשמו חברות.
- צווי חדלות פירעון. בבדיקה חינמית רואים אם ניתנו צווי כינוס, צווי פירוק או צווים לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
- מאגר החשבונות המוגבלים של בנק ישראל. לפי חוק שיקים ללא כיסוי, אפשר לבדוק בחינם אם חשבון מוגבל, לפי מספר החשבון, או אם לקוח מוגבל בחומרה, לפי מספר זהות. הוא עונה על השאלה אם יש הגבלה, לא על השאלה מה יש בחשבון.
אף אחד מהמאגרים האלה לא נותן רשימת נכסים של אדם. כל אחד מראה פרוסה צרה, והתמונה נבנית רק כשמצליבים ביניהם ומוסיפים מידע ממקורות אחרים. אם תרצו לראות איך עובדת חקירה כלכלית מההתחלה ועד הדוח, פירטתי זאת במדריך לעורכי דין.
מה אסור לעשות כדי להשיג מידע על נכסים?
אסור להשיג מידע על נכסים של אדם אחר תוך פגיעה בפרטיותו. זה העיקרון שבבסיס חוק הגנת הפרטיות, וסעיף 2 לחוק מונה מעשים שהם פגיעה בפרטיות, ובהם:
- בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו.
- הפרת חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם.
- שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה.
קבלת מידע מעובד של גוף שחייב בסודיות, או כל דרך עוקפת אחרת, עלולה להיכנס בדיוק לרשימה הזו. פגיעה כזו היא עוולה אזרחית, ופגיעה במזיד יכולה להיות גם עבירה פלילית.
ויש לזה השלכה גם על התיק עצמו: לפי סעיף 32 לחוק, ראיה שהושגה כך נפסלת, אלא אם הנפגע הסכים לשימוש בה, בית המשפט התיר אותו, או שעומדת לפוגע הגנה לפי החוק.
ומה לגבי אתרים שמציעים בדיקת נכסים לפי תעודת זהות, בתמורה לתשלום? לפני שמזמינים, כדאי לברר מה המקור של המידע ומה בדיוק מקבלים.
אותו גבול חל על כספים בבנק. במאמר על איתור חשבונות בנק של חייב פירטתי מה ההוצאה לפועל מאפשרת לזוכה, ומה נשאר מחוץ לתחום.

מה חוקר מורשה יכול להוסיף לאיתור נכסים לפי תעודת זהות?
חוקר מורשה מחבר בין המקורות המותרים ומוסיף להם מידע גלוי ועבודת שטח, כדין. את הרישיון שלו מעניק משרד המשפטים, לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל״ב-1972.
ההצלבה היא לב העבודה. חברה ברשם החברות, שעבוד ברשם המשכונות ועסק שפועל בשטח יכולים יחד להצביע על נכס שלא רשום על שם האדם עצמו. מקורות גלויים ובדיקות שטח משלימים את מה שהמרשמים לא מראים, למשל אם העסק באמת פעיל.
בתיקים שמגיעים אליי, השאלה הקשה היא בדרך כלל נכסים שרשומים על שמות אחרים, כמו בן משפחה או חברה. איך מאתרים נכסים מוסתרים כאלה, ומתי זה נוגע להרמת מסך, כתבתי במדריך נפרד לעורכי דין. זה גם הבסיס לשירות איתור נכסים שאנחנו במשרד מבצעים.
הממצאים עצמם לא מעקלים דבר. עורך הדין מחליט איך להשתמש בהם, ולעיתים גם מבקש צו שיאפשר חיפוש שאינו פתוח לציבור, כמו בפנקסי המקרקעין. המסלול המשפטי נקבע עם עורך הדין המטפל. את השירות של חקירות כלכליות לעורכי דין ריכזתי בעמוד נפרד.
בשורה התחתונה
איתור נכסים לפי תעודת זהות אפשרי בעיקר כשמדובר בכם: יש כלים רשמיים לנכסים שרשומים על שמכם, וליורשים יש כלים משלהם. על אדם אחר, המאגרים הפתוחים מראים פרוסות צרות, וחיפוש בפנקסי המקרקעין לפי שם או מספר זהות נעשה, ככלל, על פי צו בית משפט. מה שמעבר לזה צריך להיעשות כדין, בהצלבה בין מקורות ובבדיקה בשטח, או לא להיעשות בכלל. כך הממצאים משרתים את התיק, במקום לחשוף אתכם לטענה של פגיעה בפרטיות. צעד ראשון שאפשר לעשות לבד הוא לעבור על המאגרים הציבוריים ולרשום מה כבר ידוע. אם התמונה עדיין חסרה, אפשר להתקשר אליי ל-03-7261010 או לכתוב לי בוואטסאפ.