03-7261010

איתור מען דרך משרד הפנים, מה מקבלים, מה לא ומתי צריך חוקר

תוכן עניינים

לייעוץ טלפוני ראשוני או תיאום פגישה - 03-7261010

כדי להמציא כתב תביעה או לשלוח אזהרה בתיק הוצאה לפועל צריך כתובת, וכל מה שיש ביד הוא שם, אולי גם מספר זהות. הצעד הראשון והטבעי הוא איתור מען דרך משרד הפנים, כלומר בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה. זו דרך פשוטה וחוקית, ובחלק מהתיקים היא מספיקה. כדאי לדעת מראש מה בדיוק מקבלים, מה נשמר רק למי שהוכיח עניין בדבר, ולמה הכתובת שחוזרת לא תמיד מובילה לאדם. ריכזתי כאן את התשובות לשאלות שעורכי דין שואלים אותי על ההליך, ואת הנקודה שבה כבר כדאי לצרף חוקר.

בקצרה

  • כל אדם רשאי לקבל ממשרד הפנים את שמו ומענו של אדם אחר הרשום במרשם.
  • פרטים נוספים, כמו תאריך לידה, ניתנים רק למי שמראה עניין בדבר, למשל תביעה או צו הוצאה לפועל.
  • מגישים בטופס מר/31 או בטופס מקוון, והבקשה כרוכה באגרה.
  • התשובה היא הכתובת הרשומה, לא אישור שהאדם באמת גר בה.
  • כשהכתובת לא עובדת, חוקר מורשה מאמת בשטח ומתעד.
מסמך חתום עם חותמת, מהדק ותיקייה, המחשה לכתב בי-דין

מי רשאי לבקש איתור מען ממשרד הפנים?

כל אדם. לפי סעיף 29(ב) לחוק מרשם האוכלוסין, כל אדם רשאי לקבל ידיעה על שמו ומענו של כל אדם הרשום במרשם. על הסעיף הזה נשען איתור מען דרך משרד הפנים, והוא חל על שם וכתובת בלבד.

לפרטים נוספים יש רף גבוה יותר. סעיף 29(ג) מאפשר לקבל תאריך לידה ופרטי רישום אחרים רק למי שיש לו לכאורה עניין בדבר. לפי הנוהל של רשות האוכלוסין, מראים עניין כזה למשל בתביעה שהוגשה לבית המשפט, בצו הוצאה לפועל, בצו ירושה או במכתב מנומק עם אישורים.

גם אז לא מקבלים הכול. הרשות מוסרת את מה שהעניין שהוכח מצדיק, למשל מספר זהות, שמות הורים או תאריך לידה.

בקשה למשרד הפנים היא השלב הראשון בתהליך רחב יותר של איתור אנשים לצורך משפטי, ולא פעם גם השלב הקל שבו.

איך מגישים בקשה ומה מקבלים בפועל?

השירות פתוח לאזרחי ישראל ולתושביה השוהים בארץ. מגישים בטופס מר/31, בלשכה של רשות האוכלוסין או בדואר, או בטופס מקוון באתר הממשלה. הטופס המקוון מחייב את מספר הזהות של המבקש עצמו. הבקשה כרוכה באגרה.

לפי הנוהל, ככל שנותנים יותר פרטים מזהים על האדם שמחפשים, האיתור יעיל ומהיר יותר. אם מספר הזהות שלו ידוע לכם, מציינים אותו בבקשה. אם לא, עדיין אפשר לקבל את הכתובת, אבל בלי מספר הזהות. מי שרוצה לקבל גם את מספר הזהות צריך לצרף מכתב מנומק ואישורים שמוכיחים עניין בדבר.

מה חוזר אליכם? בברירת המחדל, שם וכתובת רשומה. פרטים נוספים ניתנים רק לפי העניין שהוכח, ולא מעבר לו.

כשהתשובה מגיעה, ההמלצה שלי היא להשוות אותה מיד לתיק. אם זו אותה כתובת שממנה האזהרה כבר חזרה, אין טעם לשלוח אליה שוב. אם זו כתובת חדשה, כדאי לבדוק שהיא עדכנית לפני שמשקיעים בה מסירה.

המקרה הקשה הוא כשיש ביד רק שם. שם נפוץ בלי מספר זהות ובלי תאריך לידה יכול להתאים לכמה אנשים, והבקשה נתקעת. מה עוד אפשר לעשות במצב כזה, ואיפה זה נגמר, פירטתי במאמר על איתור כתובת לפי שם.

לוח תיבות דואר בבניין מגורים, תיבה אחת מסומנת ומעטפה לצדו

למה הכתובת במרשם לא תמיד נכונה?

כי זו הכתובת שדווחה, לא בהכרח הכתובת שבה האדם גר. החוק מחייב לדווח על שינוי בפרטי הרישום בתוך 30 יום, ובפועל לא כולם מעדכנים.

בתיקים שמגיעים אליי חוזרים אותם דפוסים. אדם שנשאר רשום אצל ההורים שנים אחרי שעזב. כתובת של דירה שכורה שהוא יצא ממנה מזמן. או מי שכבר גר מחוץ לישראל, והכתובת בארץ נשארה על הנייר.

באחד התיקים שטיפלנו בהם, עובד לשעבר שהיה צריך לקבל מסמכים משפטיים נעלם מהכתובת הרשומה, ובפועל הסתתר אצל בני משפחה. איתרנו אותו שם, והמסירה בוצעה.

יש גם מי שמקפיד לעדכן, כי יש לזה משמעות מול המדינה. לפי חוק עדכון כתובת משנת 2005, אם אדם עדכן כתובת במרשם, ואחת הרשויות שהחוק חל עליהן, כמו הרשות המקומית, רשות המסים או הביטוח הלאומי, שלחה לו מכתב לכתובת אחרת יותר מ-50 יום אחרי העדכון, רואים את המכתב כאילו לא נמסר.

בתיק גבייה התוצאה של כתובת לא מעודכנת מוכרת. האזהרה נשלחת לכתובת מהמרשם וחוזרת עם הסימון עזב, או לא ידוע במען. מה עושים מכאן, לפי הסדר, כתבתי במדריך על איתור חייב בהוצאה לפועל.

שביל עם עקבות נעליים המובילות מימין לשמאל אל סיכת מיקום, המחשה למעקב אחר עקבות

מתי כבר צריך חוקר פרטי?

כשהכתובת הרשומה לא מובילה לאדם. הסימנים ברורים: דואר שחוזר, אישור מסירה שאומר עזב, או תיק שבו צריך להראות איפה האדם גר בפועל, כדי לבצע מסירה, לבקש תחליף המצאה או להטיל עיקול.

מה חוקר מורשה מוסיף על התשובה של משרד הפנים:

  • הצלבה של המרשם עם מקורות נוספים שחוקר מורשה רשאי לפנות אליהם.
  • אימות בשטח שהאדם גר או עובד בכתובת, ולא רק רשום בה.
  • דוח מתועד שאפשר לצרף לבקשה בתיק.

והגבול ברור באותה מידה. מידע בנקאי או תקשורתי שהושג שלא כדין עלול לפגוע בתיק עצמו, וגם במי שהזמין את הבדיקה.

בתיקי איתור מען כדאי להתחיל מהתשובה של משרד הפנים ומהתיק עצמו, ורק אחר כך לצאת לשטח. מה מבקשים בתיק על סמך הממצאים זו כבר החלטה של עורך הדין, והמסלול המשפטי נקבע עם עורך הדין המטפל.

בשורה התחתונה

איתור מען דרך משרד הפנים הוא צעד ראשון נכון. הוא חוקי, פתוח לכל אדם לגבי שם וכתובת, ונותן יותר למי שמראה עניין בדבר. אבל התשובה היא הכתובת הרשומה, והיא נכונה רק כמו הדיווח האחרון של האדם. לפני ששולחים אזהרה או כתב תביעה, כדאי להשוות את הכתובת שקיבלתם למה שכבר יש בתיק ולבדוק אם יש סימנים שהאדם כבר לא גר שם. אם הכתובת כבר חזרה בלי מסירה והתיק לא מתקדם בגלל זה, אפשר להתקשר אליי ל-03-7261010 או לכתוב לי בוואטסאפ.

שמי דוד, בעלים של חרמון חקירות.
את חרמון חקירות הקמתי יחד עם הצוות שלי במטרה לסייע לבעלות ובעלי עסקים לקבל את המגיע להם ולהשיב אליהם את הכספים שחייבים להם על פי חוק. ההתמחות שלנו במשרד היא חקירות כלכליות במגזר העסקי והפרטי, כאלו שיחשפו בפניכם את המצב הכלכלי האמיתי של אנשים או חברות, לא חשוב מאיזו סיבה.

מאמרים נוספים

לייעוץ טלפוני ראשוני או תיאום פגישה - 03-7261010

כל חקירה מתחילה במידע

השאירו פרטים לשיחת ייעוץ אסטרטגית דיסקרטית לבחינת היתכנות החקירה.

כל המידע מועבר תחת פרוטוקול אבטחה וכפוף לחיסיון. ניתן לפנות גם ישירות בוואטסאפ.
דילוג לתוכן
אנחנו מכבדים את פרטיותך.
באתר זה נעשה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) ובטכנולוגיות דומות לצורך הפעלה תקינה של האתר, שיפור חוויית הגלישה, ניתוח שימוש, והתאמת תוכן ושיווק אישי.

באפשרותך לעיין בפרטים המלאים במדיניות הפרטיות כאן:
מדיניות הפרטיות