03-7261010

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ומה הוא משנה לחוקרים ולעורכי דין

תוכן עניינים

לייעוץ טלפוני ראשוני או תיאום פגישה - 03-7261010

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות לא מזכיר חוקרים פרטיים במפורש, ובכל זאת הוא משנה את הדרך שבה משרד חקירות ועורך הדין שמזמין ממנו עבודה צריכים לטפל במידע. עורכי דין שואלים אותי אם אחרי התיקון מותר בכלל להזמין חקירה, ומה עלול לחזור אליהם כתביעה. אני דוד חרמון, ובמאמר הזה אני מפריד בין מה שהחוק קובע, עם מקור, לבין הקריאה שלי כבעלים של משרד חקירות. בסוף תמצאו גם כמה שאלות שכדאי לשאול כל חוקר לפני שמוסרים לו תיק.

בקצרה

  • תיקון 13 אושר ב-5 באוגוסט 2024 ונכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025.
  • הוא מרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, כולל עיצומים כספיים.
  • נוספה הגדרה של מידע בעל רגישות מיוחדת, ובה גם נתוני שכר ופעילות פיננסית ונתוני מיקום.
  • התיקון לא מזכיר חוקרים פרטיים, אבל בקריאה שלי הוא נוגע לכל משרד שמעבד מידע אישי.
  • העמדה שלי היא שציות הוא חלק מאיכות החקירה, לא נספח לה.
מסמך חתום עם חותמת, מהדק ותיקייה, המחשה לכתב בי-דין

מה נקבע בתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ומתי נכנס לתוקף

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ב-5 באוגוסט 2024, ונכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. אני לא נכנס כאן לכל פרטי התיקון, רק למה שנוגע לעבודה של חוקר ושל עורך הדין שמזמין ממנו עבודה.

לפי המדריך המקצועי של הרשות להגנת הפרטיות, אלה השינויים המרכזיים. כתבתי אותם במילים שלי ובלי להיכנס לסכומים.

  • סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות הורחבו, כולל הטלת עיצומים כספיים.
  • האפשרות לתבוע פיצוי בלי להוכיח נזק הורחבה להפרות נוספות של החוק.
  • גופים מסוימים חייבים למנות ממונה הגנת פרטיות, למשל גופים ציבוריים וגופים שעיסוקם כולל ניטור שיטתי או עיבוד מידע רגיש בהיקף ניכר.
  • חובת הרישום של מאגרי מידע צומצמה משמעותית.
  • נוספו עבירות פליליות, למשל עיבוד מידע ממאגר בלי הרשאה של בעל השליטה בו או בחריגה מההרשאה.

בעיניי, הרחבת הפיצוי בלי הוכחת נזק היא השינוי שעורכי דין צריכים לשים אליו לב ראשון. היא משנה את החשבון של מי ששוקל תביעה לפי החוק, ולכן גם את החשבון של מי שמזמין חקירה.

למה התיקון נוגע גם לחוקרים ולעורכי דין

בנוסח הצעת החוק שהובא לקריאה השנייה והשלישית אין אזכור של חוקרים פרטיים או של חוק חוקרים פרטיים. התיקון לא מסדיר את המקצוע ולא אוסר את העבודה שלו.

ובכל זאת, התיקון עוסק בעיבוד של מידע אישי ולא במקצוע מסוים. במדריך של הרשות, כפי שאני מבין אותו, עיבוד הוא כל פעולה במידע כזה, כולל קבלה, איסוף ושמירה. בעל שליטה הוא מי שקובע את מטרות העיבוד, ומחזיק הוא גורם חיצוני שמעבד מידע עבורו. סנקציות יכולות לחול על שניהם.

מכאן הקריאה שלי, ולא יותר מזה. כשעורך דין מזמין חקירה עבור לקוח, ייתכן שמשרד עורכי הדין או הלקוח יימצאו בתפקיד של בעל שליטה, והחוקר בתפקיד של מחזיק. איך זה מתיישב בתיק מסוים, זו שאלה לעורך הדין, או לממונה הגנת הפרטיות אם יש כזה בארגון.

יש עוד קביעה שמשפיעה על מה עושה משרד חקירות בכל תיק. לפי התיקון, בעל שליטה במאגר לא יעבד מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או לדין אחר שמסדיר עיבוד מידע. כלומר, מידע ממקור לא חוקי עלול להפוך לבעיה גם אצל מי שקיבל אותו, ולא רק אצל מי שאסף.

מאגר נתונים, מגן עם מנעול ומפתח, המחשה לאבטחת מידע

מידע בעל רגישות מיוחדת בתיק כלכלי

התיקון הוסיף הגדרה של מידע בעל רגישות מיוחדת. בין הקטגוריות יש מידע על מצב בריאות, מידע גנטי, מזהה ביומטרי, עבר פלילי, דעות פוליטיות ואמונות דתיות, נתוני שכר ופעילות פיננסית, נתוני מיקום ותעבורה ומידע שחלה עליו חובת סודיות.

לתיק כלכלי, הפריט שמעניין הוא נתוני שכר ופעילות פיננסית. זה לרוב בדיוק סוג המידע שהלקוח רוצה להבין, למשל ממה הצד השני מתפרנס ואיך הכסף שלו זז.

נניח שעורכת דין רוצה לבדוק אם לנתבע יש יכולת לשלם. חלק מהתשובה עשוי לגעת בפעילות הפיננסית שלו, ולכן כדאי לקבוע מראש אילו מקורות מותרים, מה ייכנס לדוח ולמי הוא יועבר.

המשמעות בעיניי היא זהירות כפולה. אוספים רק את מה שהתיק צריך, מעבירים אותו רק למי שצריך לדעת ומתעדים מאיפה הגיע כל פרט. כך נבנות גם ראיות קבילות, כי בית המשפט בוחן גם את הדרך שבה הושג המידע.

מחשב נייד עם מגן ומנעול על המסך, המחשה להגנה על מידע

אילו כללים לצפות מכל חוקר ומה כדאי לשאול אותו

העמדה שלי פשוטה. חקירה שלא עומדת בחוק היא לא חקירה טובה, גם אם הממצא נכון. אלה הכללים שאני מציע לצפות להם מכל חוקר.

  • מתעדים את המקור של כל פרט שנכנס לדוח.
  • אוספים רק את מה שנדרש כדי לענות על השאלה שהוגדרה.
  • שומרים את החומר במקום מאובטח ומעבירים אותו רק ללקוח.
  • מסכמים מראש מה ייעשה בחומר כשהתיק נסגר.
  • מוותרים על מקורות אפורים שאי אפשר להסביר בבית משפט.

לפני שמוסרים תיק לחוקר פרטי, כדאי לשאול אותו מאיפה יגיע המידע, מי יחזיק בו, איך הוא יישמר ומה יקרה לו בסוף העבודה. חוקר שמתקשה לענות על השאלות האלה נותן לכם תשובה בפני עצמה.

השאלות האלה נכונות מול כל משרד חקירות פרטי, ובמיוחד בתיקים שנוגעים בנתונים פיננסיים של אדם פרטי. חוקר רציני ישמח שתשאלו.

בשורה התחתונה

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות לא מסדיר את עבודת החוקרים, אבל הוא מגדיל את הסיכון שבטעות בטיפול במידע אישי, גם לחוקר וגם לעורך הדין וללקוח שהזמינו אותו. בעיניי, זו עוד סיבה לדרוש מכל חוקר תיעוד של כל מקור, איסוף מצומצם ושמירה מאובטחת. המסלול המשפטי נקבע עם עורך הדין המטפל, ואני כאן כדי שהמידע שיגיע אליו ייאסף בדרכים שהחוק מתיר. אם יש לכם תיק שנוגע במידע רגיש ואתם רוצים לבדוק איך לאסוף אותו כדין, אפשר להתקשר אליי ל-03-7261010 או לכתוב לי בוואטסאפ.

שמי דוד, בעלים של חרמון חקירות.
את חרמון חקירות הקמתי יחד עם הצוות שלי במטרה לסייע לבעלות ובעלי עסקים לקבל את המגיע להם ולהשיב אליהם את הכספים שחייבים להם על פי חוק. ההתמחות שלנו במשרד היא חקירות כלכליות במגזר העסקי והפרטי, כאלו שיחשפו בפניכם את המצב הכלכלי האמיתי של אנשים או חברות, לא חשוב מאיזו סיבה.

מאמרים נוספים

לייעוץ טלפוני ראשוני או תיאום פגישה - 03-7261010

כל חקירה מתחילה במידע

השאירו פרטים לשיחת ייעוץ אסטרטגית דיסקרטית לבחינת היתכנות החקירה.

כל המידע מועבר תחת פרוטוקול אבטחה וכפוף לחיסיון. ניתן לפנות גם ישירות בוואטסאפ.
דילוג לתוכן
אנחנו מכבדים את פרטיותך.
באתר זה נעשה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) ובטכנולוגיות דומות לצורך הפעלה תקינה של האתר, שיפור חוויית הגלישה, ניתוח שימוש, והתאמת תוכן ושיווק אישי.

באפשרותך לעיין בפרטים המלאים במדיניות הפרטיות כאן:
מדיניות הפרטיות