זיוף צוואה הוא מהטענות הכבדות ביותר בתיקי ירושה, ובית המשפט בוחן אותו בהתאם. חשד לבד לא מספיק: חתימה שנראית קצת אחרת, או צוואה שהופיעה פתאום, הם נקודת פתיחה ולא ראיה. במאמר הזה עניתי על השאלות שעורכי דין שואלים אותי בתיקים כאלה: מה נחשב זיוף, אילו סימנים מצדיקים בדיקה, מי צריך להוכיח ובאיזו רמה, מה עושה מומחה להשוואת כתב יד, ואיזה חלק בתמונה חוקר פרטי יכול להשלים כדין.
בקצרה
- זיוף צוואה הוא חתימה שאינה של המנוח, מסמך שנכתב בידי אחר או תוכן ששונה אחרי החתימה.
- הנטל להוכיח זיוף מוטל על מי שטוען אותו, ובתי המשפט דורשים פירוט מיוחד וראיות כבדות משקל.
- הראיה המרכזית היא בדרך כלל חוות דעת של מומחה להשוואת כתב יד, מול דוגמאות אמיתיות מאותה תקופה.
- עדי הצוואה, עורך הדין שערך אותה והדרך שבה הצוואה הופיעה הם חלק מהתמונה.
- חוקר פרטי מאתר מסמכים להשוואה ועדים לנסיבות, ולא נותן חוות דעת על כתב היד.

מה נחשב זיוף צוואה?
זיוף צוואה הוא מצב שבו המסמך שמוגש כצוואה לא משקף את מה שהמנוח עשה בפועל. זה יכול להיות חתימה שאינה שלו, צוואה שנכתבה כולה בידי אחר, או צוואה אמיתית שדף בה הוחלף או שתוכנה שונה אחרי החתימה.
לפי סעיף 5 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מי שהורשע בכך שזייף את צוואתו האחרונה של המוריש, העלים או השמיד אותה, או תבע על פי צוואה מזויפת, אינו ראוי לרשת אותו. אבל בהליך אזרחי השאלה המרכזית פשוטה יותר: האם המסמך הזה הוא הצוואה של המנוח.
חשוב גם מה לא נחשב זיוף. צוואה שנוסחה בידי עורך דין ולכן כתובה בשפה משפטית, או חתימה רועדת של אדם חולה, אינן זיוף כשלעצמן.
אילו סימנים מעוררים חשד לזיוף?
אף סימן לבדו לא מוכיח זיוף. אלה הסימנים שבגללם עורכי דין פונים אליי:
- חתימה שנראית שונה מחתימות אחרות של המנוח מאותה תקופה.
- ניסוח או מונחים שלא מתאימים לשפה ולידע של המנוח.
- תאריך שמתנגש בעובדות ידועות, למשל אשפוז או שהות בחו"ל באותו יום.
- צוואה שקיים ממנה רק צילום, בלי מקור.
- צוואה שהופיעה מאוחר, דרך מי שנהנה ממנה, ועדים שאיש במשפחה לא מכיר.
כשמזהים סימן כזה, כדאי לא לפנות לנהנה ולא להאשים. מתעדים את מה שידוע, שומרים את המסמכים ומעבירים הכול לעורך הדין.
לגבי הצילום, יש לזה גם משמעות מעשית. בבקשה לצו קיום צוואה צריך למסור לרשם את הצוואה המקורית. כשהמקור לא קיים, נדרשת בקשה נפרדת להוכחת הצוואה.

מי צריך להוכיח את הזיוף, ובאיזו רמה?
הנטל מוטל על מי שטוען לזיוף. טענה כזו מייחסת למישהו מעשה פלילי, ולכן הפסיקה דורשת פירוט מיוחד וראיות כבדות משקל, ולא רק הטלת ספק בחתימה. מניסיוני, טענת זיוף שנזרקת בלי בסיס מחלישה גם טענות אחרות בתיק, ולכן כדאי להעלות אותה רק כשיש לה עוגן.
בפועל, טענת זיוף מועלית בדרך כלל במסגרת הגשת התנגדות לצוואה, לפני שניתן צו. אם הצו כבר ניתן, הדרך היא בקשה לביטול צוואה לפי סעיף 72 לחוק. בשני המקרים, התצהיר שמוגש צריך לתמוך בעובדות, ולכן כדאי לבדוק מה יש ביד לפני ההגשה.
מה עושה מומחה להשוואת כתב יד?
מומחה להשוואת כתב יד בודק את החתימה או את הכתב שבצוואה מול דוגמאות שידוע בוודאות שהמנוח כתב. ככל שהדוגמאות קרובות יותר בזמן לתאריך הצוואה, ההשוואה אמינה יותר, כי חתימה משתנה עם הגיל והמחלה. עדיף מסמכים מקוריים, כי העתק מגביל את הבדיקה. את המומחה בוחר עורך הדין, וכדאי לבדוק מראש את הניסיון שלו בחוות דעת שהוגשו לבתי משפט.
חוות הדעת מוגשת לבית המשפט, והצד השני יכול להביא מומחה משלו. בית המשפט יכול גם למנות מומחה מטעמו. משקל חוות הדעת נקבע יחד עם שאר הראיות, ובהן עדויות של עדי הצוואה ושל עורך הדין שערך אותה.
לפעמים טענת הזיוף נפגשת עם טענה אחרת. חתימה רועדת, למשל, מעלה שאלה אם המנוח חתם בכלל, או שחתם בלי להבין על מה. אז נבדקת גם אי כשרות המצווה, ומשם הראיות שונות.

מה חוקר פרטי מוסיף בטענת זיוף?
חוקר לא נותן חוות דעת על כתב יד. התפקיד שלו הוא להביא את החומר שהמומחה ועורך הדין צריכים:
- מסמכים להשוואה. מסמכים שהמנוח חתם עליהם בתקופת הצוואה, אצל המשפחה, שותפים לשעבר או גופים שעורך הדין יכול לבקש מהם.
- עדי הצוואה. איתור העדים, בדיקה אם היו במקום ואם יש קשר בינם לבין הנהנה.
- איך הצוואה הופיעה. מי מצא אותה, איפה היא נשמרה, מתי נמסרה ומי ידע עליה לפני הפטירה.
- איפה היה המנוח. עדים ומסמכים שמראים אם יכול היה להיות במקום ובמועד שבהם נחתמה.
לכל מסמך שאנחנו מאתרים מצורף המקור שלו, כדי שאפשר יהיה להסביר לבית המשפט מאיפה הגיעו דוגמאות ההשוואה.
באחד המקרים שמתוארים בעמוד השירות שלנו, צוואה בוטלה אחרי שחתימה מזויפת נחשפה בבדיקה גרפולוגית ובעדויות מומחים. הבדיקה נשענת על דוגמאות אמיתיות, ואת אלה צריך קודם למצוא. כל העבודה שלנו בתיק חקירת צוואה נעשית בדרכים חוקיות, בלי התחזות ובלי השגת מסמכים שלא כדין. המסלול המשפטי נקבע עם עורך הדין המטפל.
בשורה התחתונה
זיוף צוואה מוכיחים בראיות כבדות משקל, לא בתחושה. הנטל על מי שטוען לזיוף, והראיה המרכזית היא בדרך כלל חוות דעת של מומחה להשוואת כתב יד, לצד עדויות על נסיבות החתימה ועל הדרך שבה הצוואה הופיעה. ההמלצה שלי היא להתחיל באיסוף של כל מסמך שהמנוח חתם עליו בתקופת הצוואה, ולוודא עם עורך הדין שהמומחה יבדוק את מקור הצוואה ולא צילום שלה. אם חסרים לכם מסמכים להשוואה או עד שיודע מה קרה ביום החתימה, אפשר להתקשר אליי ל-03-7261010 או לכתוב לי בוואטסאפ.